#244
רמ"ד
באסופה נכתב: מנגינה (או, מדויק יותר, תנועה) בעלת בבא אחת, שאיננה מסתיימת אלא שרים וחוזרים ושרים, המושרת על המלים של תפלת כי אנו עמך שאומרים ביוהכ"פ לפני אמירת הוידוי של הש"ץ. ניגון זה לימד כ"ק אדמו"ר שליט"א בליל שמח"ת אחרי ההקפות (לפנות בוקר) בעת חלוקת המשקה, שנת ה'תשכ"ד. וסיפר אז כ"ק אדמו"ר שליט"א, ששמע את הניגון הזה מאחד מהחסידים הזקנים שהוא זימזם את המנגינה הזאת בעת אמרו כי אנו עמך בתפלת יוכ"פ, ובסיום צום יוכ"פ התפרץ בריקוד נלהב בזמרו את הניגון הזה ובחזרו עוד פעם ועוד פעם על אותן המילים. וביאר אז כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהמנגינה הזאת היא מנגינת "תשובה", ולכן אין לה סיום (במובן המוסיקאלי המקובל, והיא נתונה לחזרה עוד ועוד, וזהו אמיתת ענין התשובה שלא להסתפק אף פעם ולא להיות שבע רצון, אלא לשאוף ליותר עומק ויותר עומק [...] ניגון זה הופיע בתקליט ניח"ח מס' 5. צד ב' ניגון 13, ומשם נרשמו התוים לניגון הזה כאן
למידע נוסף באתר חב"דפדיה ראו קישור