#118

במחברת נרשם: נגון זה חובר בידי בעל-עגלה אחד, שנסע פעם ביער, ללא תקוה למצוא פרנסה באותו יום, ובדרך מסעו החל להתרכב במוחו נגון חדש, עד שיצא הנגון הזה. בשובו העירה סר לחזן הקהלה שרשם אותו בכתב, והאדמו"ר מסטולין ר' ישראל פרלוב שמח על הנגון כמוצא שלל רב.

הערת מומחה

פעם כשרביה"ק בעל הבני שלשים זי"ע [ר' יהוסף רוטנברג, מייסד שושלת קוסון, תריג-תרעב] ישב בחדרו, שמע חסיד יושב מחוץ לחדר ומזמזם לעצמו ניגון זה. רבינו פתח את חדרו וביקש מהחסיד שילמד אותו את השיר, היה נראה עליו שהכיר את הניגון מצעירותו (בקאמארנא ככל הנראה), מאז הניגון נכנס היטב והושר בזמנים מיוחדים

מושר בחצר הקודש קאסן בימי החנוכה במילים מעוז צור

לגרסת הניגון באסופת סטוצ'בסקי ראו קישור

For a different version in Stutschewsky's collection see URL below

search

Variants of: #1133 - [1133/1636] חמדת ימים